פסק-דין בתיק ת"צ 20119-08-11

בין פסק דין מילגרום לבין ענייננו קיימים כמובן הבדלים משמעותיים. באי כוח חברת "דלק" הדגישו את ההבדלים הנובעים מטיבם של הלקוחות (עסקים היכולים לדאוג לעניינם, ולא קשישים טעוני הגנה) ומטיבם של השירותים (אספקת טובין שאין קושי להשיגם, לעומת שירותי אשפוז להם נזקק הדייר בעת משבר). הבדלים אלה הם כמובן בעלי חשיבות. מנגד, ראוי לציין כי בעוד שבעניין מילגרום נקבע המחיר העתידי על פי קריטריון אובייקטיבי מסוים (תעריף מקובל במחלקה הסיעודית בעת האישפוז, שיש להניח שמושפע לפחות במידת מה מרגולציה ומכוחות השוק), הרי שבענייננו המחיר המומלץ לסולר הוא נתון פיקטיבי, שזיקתו לעלות האמיתית של סולר אינה ברורה. הבדלים אלו, ואחרים, מחייבם בחינת הטענה לגופה. כאמור, נקודת המוצא, מכוח החזקה שבסעיף 4(4) לחוק החוזים האחידים, היא שאין לאפשר לספק שליטה על המחיר, ולא השתכנעתי כי במקרה שלפני הייתה קיימת הצדקה לאפשר לספק לא רק לשלוט על המחיר, אלא גם לקבוע אותו באופן שאינו מקיים זיקה הדוקה לשינויים שחלו בתנאי השוק (והשוו להערת בית המשפט העליון בעניין מילגרום, בדבר האפשרות לקבוע נוסחה המבוססת על מנגנון אובייקטיבי לעדכון המחיר).

פסק דין נוסף של בית המשפט העליון בו נזכר עניין קרוב הוא ע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (ניתן ב- 18.2.2010), פסקאות 144 - 147. באותו עניין דובר בהוראה המאפשרת לבנק לשנות את תנאי ההתקשרות, בכפוף למתן הודעה מוקדמת בכתב על כך ללקוחות לפחות 14 יום לפני ביצוע השינוי. בית המשפט חזר על ההלכה שנקבעה בעניין מילגרום, תוך שהוא מבהיר כי "הדברים תלויים בראש ובראשונה בבחינת נסיבותיו של הלקוח אל מול הספק, ובמידת הראליות של האפשרות העומדת ללקוח לנתק את הקשר החוזי עם הספק" (שם בפיסקה 146) . לגופו של עניין אומצה מסקנת בית הדין לחוזים אחידים כי לאור העובדה שמדובר ב"חוזה יחס" מתמשך יש לאפשר לבנק לשנות את התנאים הכלליים שבחוזה, וזאת גם אם לא חל שינוי בתנאים החיצוניים, וראה בזכותו של הלקוח להפסיק את ההתקשרות ולעבור לבנק אחר פתרון מספק (בכפוף להארכת ההתראה טרם כניסת השינוי לתוקף ל- 30 יום). נקל לראות כי גם מקרה זה שונה מענייננו, שכן מדובר בשינוי בתנאי ההתקשרות עליו נמסרת הודעה מיוחדת בכתב, תוך מתן ארכה של 30 יום ללקוח לשקול האם ברצונו לעבור לבנק אחר. הודעה כזו דומה, מבחינת מהותה להסדר שנקבע בסעיף 5(ו) להסכם דלקן-דלק (" במקרה של ביטול ו/או שינוי (לרעת הלקוח) בתנאים המסחריים הנ"ל כאמור לעיל בס"ק 5(ד) ו/או (ה) דלעיל או כל תנאי מתנאי הסכם זה (לרעת הלקוח), רשאי הלקוח להביא הסכם זה לידי סיום בהודעה בכתב בת 30 יום לפחות שתימסר לדלק..."), אשר לשיטת חברת "דלק" אינה רלוואנטית למקרה של עדכון במחיר המומלץ לסולר (לשאלת תקפותו של שינוי עליו נמסרת הודעה מיוחדת ללקוח התייחס השופט ד"ר עמירם בנימיני בת"א (מחוזי תל אביב) 1740/08 אביעד סרן ניהול בע"מ נ' בזק בינלאומי בע"מ (ניתן ב- 23.8.2012)) .

באי כוח חברת "דלק" שמו יהבם על כך שללקוח ניתנה אפשרות להשתחרר מהסדר דלקן-דלק, וראו בכך ערובה מספקת, המאיינת את הסיכון לניצול לרעה של השליטה על מנגנון התמחור. לעניין זה הפנו למספר פסקי דין שניתנו על ידי בית הדין לחוזים אחידים: ע"ש (אחידים) 90/96 עמותת סינגור קהילתי נ' היועץ המשפטי לממשלה (ניתן ב- 19.11.2001) , פסקה 62 (להלן: " עניין סינגור קהילתי");ו"ע (אחידים) 2030/01 איתוראן איתור ושליטה בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (ניתן ב- 26.1.2004) פסקאות 95 - 99 (להלן: " עניין איתוראן"). ואולם מעיון בפסקי הדין הללו לא ברור כלל כי הם תומכים בעמדת חברת "דלק". בעניין סינגור קהילתי, הכשיר אומנם בית הדין לחוזים אחידים תניה המאפשרת לחברת עמידר לשנות את המחיר החוזי בתום תקופת השכירות לפי שיקול דעתה, ואולם הוא עשה כן תוך שהדגיש כי מסקנתו מבוססת על ההנחה כי עמידר, כרשות ציבורית, מנועה מלהעלות את מחיר השכירות מעבר למחיר השוק. עולה מכך, שאם היה המקרה עוסק בחברה שאין מניעה משפטית כי המחיר שתגבה יעלה על מחיר השוק, כדוגמת חברת "דלק", ממילא הייתה התוצאה שונה. בעניין איתוראן הכיר אומנם בית הדין לחוזים אחידים בכך שזכותו של ספק לשנות את המחיר " עשויה להתאזן על-ידי מתן זכות ללקוח להפסיק את ההתקשרות בכל עת" (וזאת תוך התבססות על האמור בספרן של ורדה לוסטהויז וטניה שפניץ, חוזים אחידים (תשנ"ד) 322 - 323), ואולם הודגש כי הדבר תלוי במעשיות של הפסקת השירות, ובעלות שהדבר מטיל על הלקוח. זאת ועוד, לגופו של עניין, לא התקבלה באותו עניין הטענה, והתניה נמצאה כמקפחת, תוך שנקבע שעל איתוראן לקבוע הגבלות על כוחה לשנות את המחיר. למען האמת, עמדת בית הדין לחוזים אחידים, כפי שהיא עולה מפסקי הדין הללו, ומפסקי דין נוספים אליהם לא הפנו ב"כ חברת "דלק" (ראו, למשל, ח"א 9005/03 היועץ המשפטי לממשלה נ' שח"ל טלרפואה בע"מ, פסקאות 37 - 44 (ניתן ב- 30.4.2007)), היא שעצם העובדה שניתנה ללקוח אפשרות להפסיק את השירות היא רק אחד השיקולים אותו יש להביא בחשבון, וכי אין לראות בה "תרופת פלא" המסירה בהכרח את הקיפוח ממנגנון תמחור המצוי בשליטת הספק.

מעבר לאמור לעיל, יצוין כי בעניין שלפני לא ברור כלל כי ללקוח יש אפשרות מעשית לסיים ללא עלות את היחסים החוזיים בעקבות העלאת המחיר המומלץ לסולר. ראשית, הסכם הדלקן החדש קובע תקופת התקשרות מינימאלית (3 שנים בעניינו של משרד סולמי-לביא), ומקנה לחברת "דלק" פיצוי מוסכם בגין סיום ההתקשרות על ידי הלקוח לפני שחלפו 36 חודשים ממועד התקנת ציוד בכלי רכב של הלקוח (ראו סעיפים 7(א) ו- 7(ו) להסכם הדלקן החדש. ודוק, חברת "דלק" אינה רואה בהעלאת המחיר המומלץ לסולר משום שינוי לרעת הלקוח בתנאים המסחריים, ולפיכך אינה מאפשרת בגינה השתחררות מההסכם לפי הוראת סעיף 5(ה) להסכם הדלקן החדש). הוראות אלו יוצרות מחסום מסוים המקשה על לקוח לסיים את ההתקשרות בטרם עת (והשוו לעניין איתוראן, פסקה 99); שנית, תנאי מקדמי לכך שללקוח תהיה אפשרות מעשית להשתחרר מהסכם הדלקן בעקבות העלאת המחיר לסולר הוא שיהיה לו מידע בעניין זה, קרי שיעודכן על כך שמדובר בהתייקרות ובטיבה. חברת "דלק" לא מסרה ללקוחותיה הודעות על שינוי המחיר המומלץ לסולר (לא כהודעה נפרדת ואף לא במסגרת הדו"חות החודשיים), ובוודאי שלא הבהירה להם מהו טיבו של כל שינוי. בנסיבות אלו ספק אם ניתן לטעון כי חברת "דלק" סיפקה ללקוח את המידע הדרוש על מנת להפוך את אופציית סיום ההתקשרות למעשית.

סיכומו של דבר, הטענה כי ההסדר החוזי המופיע בהסכם הדלקן החדש, לפיו המחיר המומלץ לסולר נקבע על פי שיקול דעתה הבלעדי של חברת "דלק", מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, היא טענה שקיימת אפשרות סבירה שתוכרע לטובת הקבוצה. לפיכך יש לאפשר את ניהול התובענה כייצוגית גם ביחס לשאלה זו.

ג. שאלת אופן הצגת הסדר הדלקן

20.  באי כוח המבקשות טענו, אם כי בלשון רפה למדי, גם טענות של הטעיה הנוגעות לאופן הצגת ההסכם לפני לקוחותיהם. בהחלטה בעניין סונול, נקבע כי אין לאפשר ניהול התובענה כייצוגית בסוגיה זו, וזאת לאור אופייה האינדיווידואלי, והעובדה שתחייב דיון במצג שנעשה כלפי כל לקוח ולקוח. קביעות אלו יפות גם לענייננו.

21. למרות האמור לעיל, חשוב להדגיש, כפי שהדגשתי בעניין סונול, כי התרשמותי מחומר הראיות שהוצג לפני ביחס להתנהלותה של חברת "דלק" בהצגת הסדר הדלקן ללקוחותיה אינה נוחה, בלשון המעטה. אכן ניסוחו של הסדר הדלקן החדש של חברת "דלק" טוב וברור מעט יותר מההסכם המקביל של חברת סונול, אולם עדיין מדובר בניסוח מסורבל, וללא הדגשות נדרשות, המקשה על לקוח מן המניין להבין את העניין כפשוטו - קרי, שהוא עלול לשלם תמורת תדלוק בסולר במסגרת הסדר דלקן-דלק יותר מאשר לקוח מזדמן. במקביל, חברת "דלק" אומנם מפרסמת את המחיר המומלץ לסולר באינטרנט, אך משום מה הוא אינו מופיע כלל בדיווח הנשלח לצרכן, וכיו"ב. מטעמים אלו, ואחרים, הרושם המתקבל הוא כי ניתן לומר גם על חברת "דלק", כפי שנאמר על מתחרותיה, כי לא רק שאין היא פועלת כדי שלקוחות הסדר דלקן-דלק יבינו את תנאי ההתקשרות החלים לשיטתה, אלא שהיא אף פועלת על מנת לערפל את תנאי ההסדר, ולהקשות על הבנתם.

22.  סיכומו של תת-פרק זה, המבקשים שלפני הניחו תשתית ראייתית מספקת על מנת לשכנע כי יש אפשרות סבירה ששלוש מהשאלות שהעלו יוכרעו לטובת הקבוצה: ראשית, השאלה אם הדרך בה העלתה חברת "דלק" את המחיר המומלץ לסולר מהווה חוסר תום לב בקיום הסכם הדלקן; שנית, השאלה אם הסכם הדלקן הישן, על פי פרשנותו הנכונה, אוסר על חברת "דלק" לגבות מלקוחות הסדר דלקן-דלק מחיר העולה על המחיר ללקוח מזדמן (ולמצער, לגבות מחיר העולה באופן משמעותי על המחיר ללקוח מזדמן). שלישית, השאלה אם הסדר התמחור הקבוע בהסדר הדלקן החדש מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, ולפיכך ראוי לבטלו או לשנותו. לעומת זאת, אין התובענה מעלה שאלה משותפת, אשר יעיל לבררה בהליך של תובענה ייצוגית, ביחס לאפשרות שלקוחות חברת "דלק" הוטעו בשלב המשא ומתן.

ה.(2) התאמת השאלות לדיון בהליך של תובענה ייצוגית

23.  עניין זה, לגביו אינני רואה מקום לאבחן בין בקשה זו לבקשה בעניין סונול, נידון בפסקאות 59 - 62 להחלטה בעניין סונול. המסקנה שנקבעה שם, לפיה השאלות המהותיות המשותפות מתאימות לדיון על דרך תובענה ייצוגית, יפה גם להליך זה (וזאת גם ביחס לשאלה אם מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד, אשר לא נטענה בעניין סונול).

ה.(3) נאותות הייצוג

24.  הטענה המרכזית בעניין זה היא שאין מקום לחייב את חברת "דלק" להתמודד בשתי חזיתות: הן כלפי תובענת סולמי-לביא והן כלפי תובענת סי.ג'יי.קט. ואולם, מאחר שבעניינה של חברת "דלק" מתחלקת הקבוצה לשניים: לקוחות החתומים על הסדר דלקן ישן ולקוחות החתומים על הסדר דלקן חדש, אין מנוס מלאפשר את ניהולן של שתי התובענות. מעבר לעניין זה התרשמתי כי ייצוג שני חלקי הקבוצה יעשה באופן הולם והוגן.

  ה.(4) קיום עילה אישית

25.  ככל שיקבע ממצא לטובת הקבוצה באחת משתי השאלות המהותיות המשותפות לאותו חלק בקבוצה שהם מייצגים, הרי שהוא יבסס עילת תביעה אישית גם למבקשת הרלוואנטית. לפיכך דרישת סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות מתקיימת בעניינן.

ה.(5) הגדרת הקבוצה

26. התובענה בעניין סולמי-לביא מתייחסת לכל תדלוק במסגרת הסדר דלקן-דלק שארע בשבע השנים שקדמו להגשת התובענה (דהיינו מיום 11.8.2004). הגדרת חברי הקבוצה תעשה בהתאם.

ו. סוף דבר

27. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להכרה בתובענה כייצוגית נגד חברת "דלק" להתקבל. אישור התובענה כייצוגית יהיה בתנאים המפורטים להלן: